<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יהודה בר זבינא</h1>
<h2>דף יב.</h2>
רבי יהודה בר זבינא גרסינן בפ"א דסוטה בגמרא וכן לענין מדה טובה וילך איש מבית לוי א"ר יהודה בר זבינא שהלך בעצת בתו. ואע"פ שבאותה שעה לא היתה מרים אלא בת חמש שנים ופרוטרוט כבר זכתה לנבואה שהרי מתנבאה כשהיא אחות אהרן כדאיתא בסוף ההיא גמרא. ותו גרסינן התם ויקח את בת לוי אפשר בת ק"ל שנה וקרי לה בת דא"ר חנינא בר חמא ביש נוחלין [ב"ב קכ"ג ע"ב] וכו' א"ר יהודה בר זבינא שנולדו לה סימני נערות. והכי פירושה מדקרי לה בת סתמא ולא יוכבד בת לוי משמע כאילו היא עדיין קטנה ועומדת ברשות אביה. ולא דמי לאם שרה הבת תשעים שנה [תלד] [בראשית י"ז]. שהרי לא הזכיר שם אביה והיא הוזכרה בשמה. כמו משה בן שמונים שנה. וכן כל מי שנמנו שנותיו על שמו. אם זכר קוראו בן כך וכך. ואם נקיבה (כזה) [בת כך וכך]. ואין לתמוה על לידת מרים שילדה יוכבד בת קכ"ה ומה תימה על לידת משה, הרי שרה אמנו שתמהה הבת תשעים שנה תלד. ויש להשיב דיוכבד קודם לכן בילדותה ילדה. ולא הוצרך הכתוב למנות [אותם] שמא לא נתקיימו. ויש מדרש שאומר אלדד ומידד אחי משה רבינו היו. ומאיש אחר. [ויש] (ש)המדרש [מדרש תנחומא פ' בהעלותך] אלידד בן כסלון הוא אלדד. ובשעת גדולתו הוסיפו לו היו"ד כשנתמנה נשיא.
ותו גרסינן ותהר האשה ותלד בן. והא הויא מיעברא ביה תלתא ירחי מעיקרא א"ר יהודה בר זבינא מקיש לידתה להורתה מה הורתה שלא בצער אף לידתה שלא בצער מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקא של חוה. וכן הנשים [אשר] היו באותו הדור נמי כעין זה היו שלא בצער לידה. כדדרש רב עוירא באותה הלכה עצמה בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים שהרי ששה היו בכרס אחד וכתיב תחת התפוח עוררתיך. תו [התם] ויקח את בת לוי ויחזיר מיבעיא ליה א"ר יהודה בר זבינא עשה בה מעשה ליקוחין הושיבה באפריון ואהרן ומרים מרקדין לפניה ומלאכי השרת אומרים אם הבנים שמחה.
